איך לטפל הילדים עם חרדת המלחמה?

איך לטפל הילדים עם חרדת המלחמה?הגורם העיקרי להתגברות החרדה אצל ילדים ומבוגרים הוא גורם אי הוודאות, ולכן המעשה הראשון בדרך להרגעת החרדה הוא מתן אינפורמציה. יש לשים דגש על אינפורמציה בניגוד להערכות או חששות או פחדים. משפטים כמו “אני בטוח שהכל יהיה בסדר” לא יועילו במקרה כזה.

אפשר להסביר למשל שישנה ארץ הנקראת אירן במרחק של כמה מאות קילומטרים מישראל. בראשה עומד שליט רודן ועריץ, שמאיים תדיר על שכניו (כווית, איראן). מכל מיני סיבות החליטו האמריקאים לתקוף אותו. מנסיון העבר, כשתקפו אותו, הוא ניסה לתקוף גורמים אחרים (ערב הסעודית, ישראל). לפני כשתים עשרה שנה, היו באירן משקיפי או”ם שפרקו את מרבית כלי הנשק שלו לטווח רחוק (טילים, תותחים ארוכי טווח). לא ידוע אם נשאר לו משהו. אם כן, זה מעט. לישראל יש מערך הגנה מצויין (טילי חץ, טילי פטריוט, חיל אויר, מסכות נגד חומרים כימיים לכל אזרח, חדרים אטומים ומוגנים).

ניתן בשלב הזה לברר מה החששות של הילדים. איך החשש שלהם משתלב בתמונה שתיארתי. ניתן לתת הערכות כלליות: אאירן בטוח שיש להם ראש נפץ כימי. אם יש להם ראש נפץ כימי, לא בטוח שיעברו את המחסום של טיל החץ שאמורים לפגוע בהם מחוץ לאטמוספירה. אם כן יעברו את החץ, לא בטוח שיעברו את מחסום טילי הפטריוט שפזורים בארץ (בכווית, לפני יומיים טילי הפטריוט הפילו את כל הטילים שהיו עלולים לפגוע במטרות עם אנשים, מלבד אחד שפגע בים ואחד שפגע במדבר). אם בכל זאת יפגע כאן טיל, יש לנו דרך פשוטה להתגונן מפניו וכו`.

דבר נוסף, לכאורה אנו מעבירים שני מסרים סותרים: אין סיכוי שיפול כאן טיל, ומצד שני תלכו לביה”ס עם מסכות נגד גזים. גם אם ילדים לא יודעים לנסח את הקונפליקט הזה במילים, הם חשים בו. כדאי להעלותו ולהגיד להם: נכון, הסכוי מאד נמוך, אולם ההתגוננות מאד פשוטה, אז למה שלא נכין אותה, על כל מקרה. כמו שבמכוניות רבות ישנה כרית אויר, למקרה תאונה חזיתית. הסכוי לכך הוא נמוך ביותר, אבל מלבד זה ששילמנו כמה מאות שקלים יותר על האוטו, לא צריך לעשות דבר. אז מה איכפת לנו שזה נמצא?