הפרעות שינה מדומות

הפרעות שינה מדומותיש אנשים שישנים מצוין, אבל בטוחים שלא ישנו כל הלילה; ה"פסאודו-אינסומניה" שכיחה בקרב הסובלים מדיכאון וחרדה, ונפתרת באמצעות טיפול התנהגותי ופסיכיאטרי הטיפול במחלה, לדבריו, נחלק לשניים: ראשית, טיפול קוגניטיבי של שכנוע, ושנית, טיפול בבעיית העקה, הדיכאון או החרדה. "כשאדם ישן במעבדת שינה ומראים לו כי ישן טוב בלילה אף על פי שהוא חושב אחרת, אפשר לשכנעו באופן קוגניטיבי", מסביר פילר, "אך רצוי מאוד לטפל במקביל גם בדיכאון ובחרדה".

כחצי אחוז מהאוכלוסייה סובלים מפסאודו אינסומניה וההפרעה שכיחה יותר אצל נשים. פילר מציין כי בספרות המקצועית, אלו הסובלים מדיכאון או חרדה מדווחים על הפרעות בשינה שלא היו פי שלושה עד פי עשרה מבין אוכלוסיית הפסאודו אינסומנים באופן כללי. אין ספק שאנשים ששואלים פותר חלומות על מה שחלמתם יכולים לקבל תשובות שגם אם הם לא הכי מדעיות עוזרות בכל זאת.

פסיכולוגים מסוימים אומרים שכולנו מתעוררים בלילה אחת לשעה וחצי וחוזרים לישון, לרוב איננו זוכרים שאנו מתעוררים. ואילו הסובלים מפסוודו אינסומניה (תפישה לקויה של השינה) מתעוררים ומסתכלים בשעון, הם זוכרים שהם התעוררו כל שעה וחצי וחושבים שלא ישנו כל הלילה".

התוצאות דומות לספרות המקצועית הקיימת בנושא זה. שני מחקרים נוספים לפחות הראו שהערכה לא נכונה של מצב השינה קשורה לעוררות פיסיולוגית, וכך גם דיכאון וחרדה. אם מדברים על פיתרון חלומות חשוב לדעת שהוא תמיד מדוייק כי לא מדובר על מדע וכל אחד יכול לתת אינטרפרטציה אחרת לפי הניסיון והידע שלו.

מחקרים הוכיחו שאנשים אלו טוענים כי הם לא ישנים טוב כשלמעשה הם ישנים מעולה. איכות שנתם נרשמה ולמחרת הם מילאו שאלון. המחקר, שהשווה בין הנוטים לדיכאון או לחרדה ובין קבוצת ביקורת, מצא כי הראשונים העריכו לא נכון את שנתם יותר משאר אוכלוסיית המחקר.

אנשים הלוקים בחרדה או דיכאון נוטים לתפישה לקויה של איכות שנתם ואף של אורכה. הם עשויים להתלונן כי "לא ישנו כל הלילה" או "ישנו גרוע", כשלמעשה בדיקות במעבדת שינה מראות כי הם ישנו מצוין ולאורך זמן.